חמש שנים תמימות חלפו מאז שקרולינה חגגה השקת אלבום סולו, חמש שנים הנדמות עתה כשנות דור, במהלכן התרחשו מאורעות רבים בחייה האישים והאמנותיים של קרן קרולינה אברץ, להם השפעה של ממש על השירים החדשים שלה, שירים שהיא כתבה, שישה במספר מתוך י"ג הרצועות המופיעות ב"שלוש" אלבומה השלישי כזמרת יוצרת, אם ובת זוג, המקבלת ומעניקה אהבה ברובד האישי ולא רק כאמן מול הקהל ובכלל.
מעבר להיכרותי עם שירי הטריו "הבנות נחמה", נחשפתי באופן אישי וישיר לשיריה והופעתה של קרולינה לפני למעלה משש שנים כאשר נטלה חלק בסדרת "סיפורים במונו" בתאטרון תמונע וכשנה לאחר מכן נכחתי במועדון התאטרון השוכן מעבר לשדרה, מול תאטרון גשר, עת חגגה את השקת אלבומה השני "זוהר" עם אורחים רבים, עניין שהפעם לא נכלל במופע, כי תכלס, קרולינה היא מהזן המיוחד הזה שנוכחותה המוסיקלית בעצמה ממלאת את הערב.
הכתרתי אותה לא פעם, אחרי מופעים נוספים רבים, לבד או במסגרת האורקסטרה של קותימן שם היא זמרת סולנית כחלק מהקבוצה הגדולה של המוסיקאים, כמלכה האם, סוג של הגדרה\הכתרה המבקשת לציין כי היא פשוט מעולה, כי הרי בינינו, בסצנה הזו של המוסיקה, השירה הישראלית והמקומית, יש לנו כמה וכמה מלכות אימהות וכבודן במקומו מונח. שתיים מהן כבדו אמש את קרולינה ונכחו במופע, מבחינתי הן סגרו שתי קצוות בסגנונות ועולמות התוכן המוסיקלי, האחת אסתר רדא שמביאה את מוסיקת הנשמה והבלוז הטהורה ומהצד השני קרן פלס המציבה את הפופ הישראלי בדרגה מכובדת ביותר, שתיהן ממש כמו קרולינה, מוסיקאיות יוצרות, כותבות מלחינות ומבצעות מצוינות.
אבל למה אני חופר כאן בעולמות אחרים, תכלס, אמש אל מול אולם תאטרון מלא (הוכרז כסולד אאוט), ישוב בכיסאותיו, הגישה קרולינה, החמושה בתלתלי אפרו ענקיים דוגמת האיור המעטר את עטיפת האלבום החדש ובקול ייחודי המעניק גווני וטעמי עומק ששובים את האוזן, מלווה בהרכב נגנים שכלל את ליאור רומנו בקלידים, גיא סטרייער בגיטרה חשמלית, אלרן דקל בגיטרת בס, גליה ירון בקולות ושירות, עידן k בכלי הקשה וברק קרם על התופים, מופע כבן שעתיים אותו פתחה עם הסינגל היחידי ששוחרר עד אמש מהאלבום – "ענן" כשהיא מלווה עצמה במעין נבל מיניאטורי. גם כאן יש לי מילה או שתיים – פעם ראשונה שמתקיים מופע השקה לאלבום של זמרת מוכרת והקהל מצביע ברגליו וממלא את האולם כולו מבלי שהייתה לו הזדמנות מוקדמת להאזין לשירים החדשים, בבחינת הערכה רבה ואמון מלא מלווה בסקרנות גדולה אודות מה חופן בקרבו האלבום החדש.
ואם כבר אני נוגע באלבום, שנחנך אמש בחבילות חבילות מעל שולחן בלובי התאטרון, והוא כולל י"ג שירים, שישה מהם נכתבו והולחנו בידי קרולינה עצמה, שבעה מהם בוצעו במופע, משתתפים בכתיבת השירים הנוספים המשורר מאיר גולדברג, יואב ליפקין (בן זוגה של קרולינה), אלרן דקל, יאיא כהן אהרונוב ודרור קרן ועל העיבודים וההפקה המוסיקלית עמד רונן סאבו, אוכל לומר לאחר ההאזנה והחוויה של המופע החי וסבב האזנה נוסף בבית לאחר מכן למדיה עצמה, כי קרולינה התוותה באלבום החדש מעין תעודת זהות אישית האורגת בחוכמה בין מסלול חייה והמאורעות שטבעו בה את חותמם כאם ובת זוג, בין אירועים חיצוניים מעולם המוסיקה שהשאירו רושם רב כהליכתו בטרם עת של היוצר דויד בואי, האהבה והכרת התודה לאמא שלה (שהתגאתה בפני באלבום החדש של בתה עת שהיינו בלובי התאטרון רגעים לפני תחילת המופע), מאורעות מלחמה בארץ שבה הסכסוך בין העמים הוא פס קול מהדהד, קרולינה מתבוננת בעין של אם הדואגת לעתיד בנה הפעוט, אהבתה לבן זוגה (הקטע הכי חזק באלבום במוטיב ורעיון שמופיע בשלושה מהשירים, שניים מהם בכתיבתה והשלישי נכתב עבורה בידי אלרן דקל) יתכן וכאן טמון רעיון שמו של האלבום, לא רק אלבום סולו שלישי, אלא כספרה המבטאת מצב נפשי וחיים, משולש המכיל גבר אשה וילד...
יש באלבום ובטקסטים משום קבלת הגורל, באהבה רבה, בהשלמה ומסירות מלאה, כל אלו עטופים בצבעים עם נופך של חן וטוב ושמח, יוצרים עם הנגנים באולפן ובמופע תמונת מצב של גרוב מוכר נוסח קרולינה שקל לאהוב אותו מהצליל הראשון, להתנועע בכסא (כי אנחנו בתאטרון וכאן משמעת עצמית של נימוסים והליכות וכו'…) ופשוט להתענג מהקסם שקרולינה מהלכת עלינו, עלי, עליהם, עליכם, על כולם\ן. ואף מילה על הסיום שהרים את הקהל לעמוד ולרקוד ולשיר ביחד עם התזכורת לבנות נחמה ולהיטיה הישנים הטובים והמלאי גרוב.ובנימה אופטימית זו גם השמיים היו אתנו בסדר, כי ממש ברגע שיצאנו מהתאטרון אל השדרה הרעם רעם והברק הבריק וטיפה אחת שנפלה על קצה אפי אמרו לי בקול, קדימה להגיע לרכב שהיה מרוחק קמעה, התאפקו אתנו עד שנכנסו ואז התפרצו לגשם אחד גדול שלא הצליח למחוק או להשקיט את האדרנלין והשמחה מהמופע.סט ליסט המופע: ענן, טסת לחלל, Happiness, אל תאחר, אף אחד לא בא, מחמאות, אור, יש בי, תן לי רגע, מה השתנה, Feel Alive, מלאך, צל עץ תמר, האוקיינוס הגדול, צרלי צ'רלי הדרן: מול הים, .Save Me