על קרולינה

 

בדרך כלל, לכל סיפור יש התחלה, זו של קרולינה מתחילה בבית אליו עברה משפחת אברץ מיפו לאילת ובסבתא אחת עם הנשמה הכי גדולה בעיר הדרומית. סבתא אסתריקה לא רק פתחה לה את הצוהר הראשון למוזיקה יוונית, טורקית וערבית - עולמות מוזיקליים שימשיכו לסקרן אותה בעשורים הבאים - אלא גם העניקה לנכדתה את השם, קרולינה. לצד היסודות המוזיקליים המשפחתיים, אחיה הגדול של קרולינה חשף אותה לכל הטוב שהיה לשנות השמונים להציע: בעיקר גל חדש קצת ג׳אז והמון, אבל ממש המון, מוזיקת נשמה. היא הקשיבה, הלב התרחב, האוזניים התחדדו והעניים נפערו בתדהמה.
כמה נקודות זהרוריות, כאלו שעדין לא יכלה לתת להן שם, החלו לרחף סביבה.

 

יחלפו להן כמה שנים במהלכן קרולינה עושה את ניסיונותיה הראשונים במוזיקה - נגינה, הלחנה ושירה - וליקטה לעצמה מכאן ומשם דברים שנגעו בה וחיפשו בה התייחסות. לקראת סוף שנות התשעים ערבוב הסגנונות והעולמות השונים הייחודי שלה מצא לו מסגרת בתוך הרפתקה מוזיקלית שהתחילה, איך לא, בסיפור אהבה. את Funset הקימו קרולינה ובן זוגה דאז גל פארן, עם הרכב נגנים מושחז וסקרן בהפקתו המוזיקלית של גיא מר (הדג נחש). יותר מהכל, פאנסט היה קודם כל חיוך. כזה של בית, ממנו מביטים בשמש זורחת ושוקעת, חיוך שמתחיל ברגאיי ונמתח בטבעיות עד לניו-סול ואלקטרוניקה מעושנת. מהר מאד קרולינה (אז אמסי קרולינה) וFunset הפכו להיות חלק אינטגרלי בתנועה המוזיקלית שכונתה ״סצינת הגרוב של ישראל״ בה התערבבו להם נגני על כמו חברי הדג נחש, בלקן ביט בוקס, קותימאן, עידן קופפברג, רונן סאבו, אורי כנורות, עוזי רמירז, סוליקו, רדיו טריפ ורבים אחרים. אף אחד מהם לא ציפה כי מ-״ג׳ה פאן״ מועדון קטן בפלורנטין תצא מהפכה מוזיקלית שתזיז את כל הארץ ותצא ממנה אל הזירה הבינ״ל.

 

ב-2004 החברים מסוליקו הזמינו את קרולינה לסשן צחוקים כדי להקליט דאחקה מקומית על שיר ג׳יימקני שתקלטו אז בשם Its a Pitty. השיר נכתב והוקלט בעשרים דקות. כעבור שלושה חודשים ״לא ציפיתי״ זלג לרדיו, הפך ללהיט ענק והיה אחד השירים המושמעים ביותר ברדיו של 2004. בלי קשר קרולינה החלה להסתובב עם שתי חברות חדשות בשם דנה עדיני ויעל דקלבאום.    

שנה אחר כך יוצא ״Ragga Pumpkin״ אלבום הבכורה של Funset, אשר בעת יציאתו היו כבר הרכב הופעות מפרק שמדביק חיוכים לקהל הולך וגדל של אנשים שהתחילו לזוז אחרת. באותה שנה קרולינה מקבלת פרס אקום ראשון עבור הלחנת השירים באלבום. Funset ממשיכים להופיע וקרולינה החלה צוברת ניסיון ומוניטין כמגדירת סאונד וגישה חדשה במוזיקה הישראלית. היא המשיכה להסתקרן ולהשתתף באלבומים ובהופעות חיות של חברים ואלילים כאחד. היא שרה את הלהיט Music Is Rulling My world מאלבום הבכורה של קותימאן ב-2007; הופיעה יחד עם הבלאק אייד פיז ולוריין היל בהופעותיהם בארץ. באותה שנה היא מגשימה חלום נוסף ומוציאה אלבום פולק-סול יחד עם הרכב בשם הבנות נחמה.

 

יש את השירים האלו שפשוט מגדירים תקופה ולוכדים את רוח הזמן. So Far, שקרולינה כתבה והלחינה, סחף אחריו מדינה שלמה והטריו הפך לאחד ההרכבים המוערכים והפופולרים של 2007. אלבום הבכורה הגיע מהר מאד למעמד פלטינה וקרולינה הוסיפה פרס אקו״ם נוסף, הפעם בקטגוריה ״השיר החדש הטוב ביותר״ לשנת 2007. השלישייה המשיכה להופיע בארץ ובעולם, וקרולינה, שוב החלה להרגיש את הדגדוג להמשיך את המסע והחלה לעבוד על השירים שירכיבו את אלבום הבכורה שיצא ב-2009.

בניגוד לתהייה שעולה משם האלבום ״מה אעשה עכשיו״, קרולינה יחד עם עם צמד המפיקים סאבו וקותי ידעו מה צריכים לעשות. מלבד להיטי רדיו כמו ״אף אחד לא בא לי״, ״צר לי צ׳רלי״ ו"הבלדה על אביר החופש ובת גלים" באלבום הם למעשה עדכנו מחדש את המינוח נשמה ישראלית, תוך השענות על הסאונד החם של שנות השבעים מחד ומאידך חתירה מתמדת ליצור משהו חדש, לא לפחד להסתכל עמוק פנימה ולספר, בצלילות ובכנות, על הנעשה שם. האלבום היה הצלחה אומנותית ומסחרית גדולה מאוד וקרולינה יצאה לסיבובי הופעות בעקבותיו, הפעם נושאת בגאון את התואר מלכת הגרוב של ישראל.

 

בשנת 2011 הקליטה קרולינה את פס קול סרטו של יאיר קדר "לאה גולדברג בחמישה בתים". גרסאות האקפלה לשירים שליוו את הסרט זיכו את קרולינה בפרס פס הקול מטעם פורום היוצרים הדוקומנטריים. שנה מאוחר יותר קרולינה, אחת שלא אוהבת לחזור על דברים שעשתה או להיתקע במקום אחד, ממשיכה את המסע המפותל שלה בעקבות הסקרנות ומקורות נביעת הרגש בה, וב״זוהר״, אלבומה השני, היא חבר לשותף נוסף בסצנת הגרוב של פלורנטין, אורי בראונר כנרות שכתב והפיק איתה את האלבום. באלבום הזה היא סוגרת מעגל עם נקודת ההתחלה בבית סבתא, נותנת ביטוי להשפעות המוזיקליות המזרחיות מהבית ומגישה את זה עם הרבה געגוע, כבוד, חיוך ואלגנטיות לא מתאמצת. האלבום הוגדר על ידי המבקרים כיצירת מופת והאלבום הפוסט מזרחי הראשון. שנה מאוחר יותר הקליטה קרולינה גרסת כיסוי ללהיט של זוהר ארגוב ״צל עץ תמר״. השיר היה אחד השירים המושמעים ביותר ברדיו הישראלי ומיצב אותה כאחת הזמרות הישראליות הבולטות של השנים האחרונוו וכיוצרת שתמיד אוהבת לערבב ולהתערבב עם סגנונות, תקופות והשפעות ממקומות שונים.

 

בסוף 2013 נולד לקרולינה בנה הבכור והיא פינתה את זמנה לאהבה הגדולה החדשה בחייה.

כשליבה גואה מאהבה ורגשות הללו להתחבר שוב לצלילים, קרולינה חזרה מהר מאוד לעשייה המוסיקלית, וכרגיל אצלה, מכיוונים שלא יכלה לחשוב או לדמיין, לוס אנג׳לס למשל. ב-2016 מפיק ההיפ הופ הנחשב אדריאן יאנג ואגדת ההיפ היפ עלי שאהיד מוחמד (טרייב קולד קווסט) התאהבו גם הם בקול שלה, והזמינו אותה אליהם לאולפן לעבוד ולהקליט  שירים לפרויקט החדש שלהם. חלום. לאחר שהפרוייקט הסתיים היא חוזרת לארץ ומתחילה לעבוד יחד עם רונן סאבו על האלבום השלישי שלה.

 

למרות היעדר ההפתעה, בכל זאת ״שלוש״ הגיע לאחר רצף אלבומים פורצי דרך, האלבום התקבל מיד עם צאתו ב-2017 בתשואות ביקורתיות (״בית ספר למוסיקה״- ynet, ״היצירה הכי שלמה עד היום״ - טיים אאוט) וזכה להצלחה אומנותית ומסחרית. האלבום הראה כי ב-2017  קרולינה זוכרת מהיכן הגיעה, יודעת בבירור לאן היא רוצה להגיע ונמצאת בליגה משל עצמה. קרולינה מציבה עצמה מחד כזמרת ויוצרת ברמה בינלאומית ומאידך, הכי ישראלית ומקומית שיש בצירה שלה, זו שנשמעת כנטועה בלב המזרח התיכון ובו בעת, מתקשרת ומרחיבה את הלב עם סגנונות מרוחקים כמו בוסה נובה, רגאיי, סול וג׳אז. הילדה הקטנה מאילת שהקשיבה בעניים פעורות למוזיקה של סבתא, לזו שהתנגנה בטייפ קסטות של אחיה גדול וזו של פסטיבלי הג׳אז, גדלה והפכה להיות לאחת היוצרות המשמעותיות בישראל של השנים האחרונות. כזו שמסוגלת להגדיר ולשכלל מחדש, בעזרתו של תמהיל ייחודי של חום, רגש והרבה סקרנות, את הקול ואת מה שיש לה לומר לעולם דרכו. נדמה כי בכל פעם שמקשיבים לקרולינה, מתקבלת התחושה שהסיפור שלה נכתב מחדש בכל אלבום. סיפור רענן, מרגש, דומע וצוחק, כואב ומרפא, מנחם ומזיז. ונדמה כי זו רק נקודת ההתחלה בסיפור האהבה הגדול בין קרולינה ולמוזיקה. המשך יבוא.

"יצירה מלאת קסם, שגורמת לרגש לנענע את העכוז ולקרביים לחייך."

- עכבר העיר

"זמרת הסול הגדולה בישראל."

- Ynet

ביוגרפיה